אתם שואלים איך זה שהתחלתי לרוץ מרתון?

"אתם שואלים אותי איך זה שהתחלתי לרוץ חצי מרתון פתאום בגיל 40?

לא. זה לא התחיל בגלל הצמיגים בבטן. גם לא בגלל חבר ששכנע אותי. זה התחיל לפני שנה בדיוק בשעה שמונה וחצי בערב:

צעקתי לאישתי מהסלון:"סיגל, את יודעת שהיום יום האהבה?"

בשמונה וחצי בערב אם אני לא מתחיל לדבר היא פשוט הולכת לפגישת ועד. לא קיים ועד בכל העיר שאישתי לא חברה בו: ועד כיתה ב', ועד כיתה ו', ועד בית, ועד התנדבות בקהילה, ועד עובדים, ועד נשים שבני הזוג שלהם נשארים בבית לבד עם המחשב והילדים הישנים…

היא המשיכה לעשות רעש עם הצלחות במטבח. אז צעקתי עוד פעם: "הסתכלתי עכשיו על לוח שנה – היום זה יום האהבה"

מה אתם חושבים שהיא צעקה לי בחזרה? "בשבילנו, מותק, כל יום זה יום האהבה. אתה יכול לקפל את הכביסה אהובי?"

ככה מצאתי את עצמי יוצא לריצה. בהתחלה קצרה, אח"כ קצת יותר ארוכה. כמה שערמות הכביסה יותר גבוהות – ככה הריצה שלי יותר ארוכה.